מֵצִיק — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

מֵצִיק

מֵצִיק *, ש"ז, מ"ר מְצִיקִים, — מי שמציק לאדם, ובפרט אַנָּס שגֹזֵל מאדם בכח הזרוע, Bedrücker; oppresseur; -sor: הושע מוצק ממציקיו ואל תקוץ רוחך במשפט יושר (ב"ס גני' ד ט). מעשה בשפחתו של מציק1כל בכ"י ובנדפס, וכך גם בגמ' פסח' ט. וע"ז מב. ובירוש' פסח' א ג: מסיק. אחד ברמון שהטיל נפל לבור ובא כהן אחד והציץ לידע מה הפילה (ר' יהודה, תוספת' אהל' טז יג). אלו מציקים שהחזיקו בה בארץ ישראל והם קשים להוציא מהם פרוטה כצור (ספרי דבר' שיז). פעם אחת עלו המציקים ונטלו פתן ויינן ושמנן ומימיהן חזרו ומכרו אותם להם (מד"ר איכ', מימינו בכסף). אמת המים שהיתה באה מן החניות עמדו המציקים החריבוה ושפכוה (ר' אבא בר כהנא, שם, דבק לשון יונק).

Ben-Yehuda Abbreviations