Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מֵינִיקָה *, ש"נ, מ"ר מֵינִיקוֹת, — כמו מֵינֶקֶת: ארבע נשים דיין שעתן בתולה מעוברת מניקה וזקנה ר' אליעזר, תוספת' נדה א ה, ומשנה שם א ג. מעוברת ומיניקה לא דייה שעתה עד שעברו עליה שלש עונות (ר' יוסי שם א י). מניקה שמת בנה בתוך עשרים וארבעה חודש מטמאה מעת לעת (ר' מאיר, שם ב א). שלש נשים משמשות במוך קטנה מעוברת ומניקה (שם ב ו). מעוברת ומיניקה בועלה טהור (שם ג ח). שפחה מניקה אני מוכר לך לא מכר את הוולד (שם ב"ב ד ד). (איזו היא) מניקה עד שתגמול את בנה נתנה בנה למניקה גמלתו או מת (נדה א ד). מעוברת ומיניקה נותנין לה כל ימי עיבורה וכל ימי מיניקותה (שמואל, ירוש' שם א ו). חמור מניקה ופרה מניקה אני מוכר לך (רב פפא, ב"ב עח:).