מִשְׁמָן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

מִשְׁמָן

מִשְׁמָן ש"ז, סמי' מִשְׁמַן, מ"ר סמי' מִשְׁמַנֵּי, בכנ' מִשְׁמַנָּיו, מִשְׁמַנֵּיהֶם, —  מקום שָׁמֵן, מִשְׁמַן הארץ, אדמה שמנה:  הנה מִשְׁמַנֵּי הארץ יהיה מושבך (בראש' כז לט). —  מִשְׁמַן הבשר, המקום השמן שבגוף:  והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב וּמִשְׁמַן בשרו ירזה (ישע' יז ד).  לכן ישלח האדון יי' צבאות בְּמִשְׁמַנָּיו רזון (שם י יו). —  ואמר המשורר:  מי דחהו ממשמן אל רזה, מי קרא עלי מחזה, מי עשה את הדבר הזה, הלא אנכי יי' (ר"י הלוי, מי כמוך).  האל יום שלח במשמני רזון לסכל כל עצה ולחתום כל חזון (ראב"ע, אמרר בבכי). —  ובהרחבה, אנשים שמנים, חזקים:  ואף אלהים עלה בהם ויהרג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם ובחורי ישראל הכריע (תהל' עח לא). —  מִשְׁמַנֵּי מדינה, מקום היותר עשיר במדינה:  בשלוה וּבְמִשְׁמַנֵּי מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור (דני' יא כד).

Ben-Yehuda Abbreviations