Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מִרְמָס ש"ז, סמי' מִרְמַס, — מה שנרמס ברגל: ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עושה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה לְמִרְמָס (ישע' ה ה). והיה למשלח שור וּלְמִרְמָס שה (שם ז כה). וצאני מִרְמַס רגליכם תרעינה (יחזק' לד יט). וקדש וצבא מִרְמָס (דני' ח יג). — ובהשאלה במליצה, הוא יהיה לְמִרְמָס, יִפּׂל, יִשָּׁבֵר: עתה תהיה לְמִרְמָס כטיט חוצות (מיכ' ז י). — וּמִרְמָס לשוט שוטף וכדומ': שוט שוטף כי יעבר והייתם לו לְמִרְמָס (ישע' כח יח). — ובמדר': כך יהיה הוא ותולדותיו עשויים מרמס1כך בנוסח' הדפוס, ובכ"י הוצ' ד"ר תיאודור דייש. לפני מלאך המות (מד"ר בראש' כא). החזיק עשיר בדבר טוב תחלתו רעב הוא לו המתישן2יש מגיהים התישן. בו עשאו למרמס (שם, קהל' הבל הבלים). עד מתי הם מרמס לאוה"ע (ילקוט דני', רמז תתרסו). — ואמר הפיטן: מטע קרן שמן המדושן, מרמס מדוע כחרולי כבשן (רשב"י הבבלי, אין כמדת, סליח' יום ה).