Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מִדְרָס *, ש"ז, — דריסת הרגל, א) בהלכות טומאה, כל מה שנוגע בו הטמא בכבדות, בדריסת רגל, בישיבה ועמידה1אמר רה"ג בהקדמת פרושו לטהרות: שאלו הטמאין עושין משכב ומושב בעמידה ובישיבה ובשכיבה ובסמיכה ובתלייה ובשעינה וכו' ורצו חכמים לקצר הדברים ומצאו דיבור שתחתיו עמידה וישיבה ושכיבה ותלייה ושעינה והיא מדרס.: בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה (חגי' ב ז). — ב) °עצם הדריסה: פריסה שהעצמות נפרסים במדרס רגלים או ע"י מחרישה (תוספ' נדה נז.). — ובהשאלה: והמזכיר שמו (של הבורא) חנם בשבועה או בענין אחר ביזה את השם ונותן אותו מדרס לשונו (מלמד התלמיד', יתרו).