Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מִדְבָּר II ,ש"ז, בכנ' מִדְבָּרֵךְ, — כמו דִבּוּר, Rede; parole; speech: כחוט השני שפתותיך וּמִדְבָּרֵךְ1רוב החדשים פרשו במשמ' כלי הדבור, ר"ל הפה, אבל, אחרי התאר של השפתים אין מקום לתאר הפה, והמליצה רפה מאד. והקדמונים פרשו במשמ' דבור, וכך פשט השמוש בספרות. — נוה (שה"ש ד ג). — ובמשמ' זו השתמשו בו בסהמ"א: ולכן כתבוה (את המלה אֹכַל) פעם אלף על העיקר ופעם וו על מדבר הלשון (ר"מ ג'יקטיליה, דקדוק ר"י חיוג 13). עלינו אנחנו המשתוקקים לספר בלשון הקדש וכו' ללמוד בה מדברי העבריים הראשונים אף כי לשון החזון ומדבר הנבואה (תרג' ספ' דקדוק לר"י חיוג 18). — ובפרט בסגנון המשוררים: דברה על לבב מיחליך מדברי רחמים, שכחם בהדר פעליך לועגים זועמים (ר"י הלוי, יזכרו פלאך). ביום אשגה בעד נפשי לדודי אהיה מעתיר, ועלי אם יהי מזיד במדבריו אהי מעתיר (רמב"ע, תרשיש ו). ואפת במדבר שפר, אולי גאוני יפר, ואנכי עפר ואפר (הוא, תוכחה, אם חסדיך). גבורות ישיחון ויום ריב יריחון להשכל יבואון בתוך מחבואים, יוצאים במדבר2רשום על הגליון: מל' מדברך נאוה. ברוח במדבר ואם לא להבר כרוח שפאים (הוא, דיואן 130, כ"י בודל'). ופצע הנדוד נחבש למען במדבריו לכל נגע רפואות (הוא, שם, עד מה בגרון). חלו (ידידיו הבוגדים) ליום חולו עליהם כאשר ממהתלות מדבריהם זעתי (שם, פתאם יצורי). ובחכמה ומזימה למולו חכמים נחשבו ככסילים, ומדבריו חלקים מחמאות ואם הולמים בהלמות העמלים (קטע כ"י גני' של טדרוס הלוי).