Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מְתֹם I 2משקל מְאוֹם. לפי דעת הקדמונ' והחדשים מן תַם, ואמרו קצת החדשים שהוא במקום מִתֹּם, וקצתם כי הוא במקום מֹתֶם כמו מֹרֶךְ, ואמרו מְתֹם מפני הדמיון עם השם תֹם. וכל זה דחוק, ולא נתבאר מקור מלה זו בודאות, אך במשמ' אין לפקפק., ש"ז, — מקום בָריא בגוף, שאין בו פצע וחבּורה, gesunde Stelle; place saine (au corps); sound place: מכף רגל ועד ראש אין בו מְתֹם פצע וחבורה ומכה טריה (ישע' א ו). אין מְתֹם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי (תהל' לח ד). כי כסלי מלאו נקלה ואין מְתֹם בבשרי (שם ח). — ואמר המשורר: חדלו רפואותיו וחדל המתום, ויהי זמן מכה שחין צרוע (ר"י הלוי, גבר זמן). — ואמר המשורר: בגנות מי שעוזב מעלות חברו ומחפש מומיו: והבער בעזבו את חמודות חברו עד יגלה את קלונו, דמותו כזבוב עת יעזב כל מתום הגוף ויפול על שחינו (משה דרעי הקראי, דיואן א קכד, לקו"ק צג).