Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מְקַבֵּל I *, ש"ז, — כלי שיש לו תוך, כגון כוס וקערה כיוצא בהן, שמקבלים הדברים הנתונים לתוכם: כלי עץ וכלי עור וכו' פשוטיהן טהורים ומקבליהן טמאין (כלים ב א). — ב) * הקצה הרחב של המכחול, הכַּף שלו: מכחול שניטל הזכר שלו אעפ"י שהיה המקבל שלו מלא חלודה טמא ניטל המקבל שלו אם היה הזכר שלו מלא חלודה טהור (תוספת' כלי' ב"מ ג ה).