Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
מְעוֹרֵר *, ש"ז, מ"ר מְעוֹרְרִים, — א) כנוי לחבורה אחת מהלוים במקדש: יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר אף הוא בטל את המעוררים1ואמרו בתוספתה סוט' יג ט): מעוררין אלו הלויים שהן אומרים על הדוכן עורה למה תישן יי'. ואת הנוקפים מע"ש ה טז, סוט' ט י. — ב) °כֹח מעורר פעולה מהפעולות: שלנפשות האנושיות מעורר כי זה המעורר יתחייב בו בהכרח שלא יתנועע (אמו"ר ב ד ב).