מְגוּפָה — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

מְגוּפָה

מְגוּפָה *1מן שרש *ב. גוף, עי"ש., ש"נ, א) טיט וכדומ' שגָפִים בו פי החבית, Spund; bonde; bung: ואין נוקבים מגופה של חבית (שבת כב ג). מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת (כלים י ג). מכסין (את הדם) בזבל הדק ובחול הדק ובסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שכתשן (חול' ו ז). מגופת חבית שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת (תוספתא שבת יד-יה ב). של בית רבן גמליאל היו מכניסין את המוגמר במגופה (שם יו"ט ב יד). מגופה שהתקינה לכלי (שם ידים א ו). וכמה גשמים ירדו וכו' בתחילה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה המגופה ויש מגופה נשרית אלא רואין אותה כאילו היא שרויה (ירוש' ברכ' ט יג ד). כחותם המרצופין וישנו בצד העליון של מגופת החבית הלחמית (בכור' כב.). — ב) מגופת היוצרים, גוש של טיט ישתמש בו היוצר לעשות בו כליו: מגופת2פרש הרמב"ם: ומגופת היוצרים אבני היוצרים מלשון יגיפו הדלתות והן מחרש ויעשו עליו הכלים ואצל היוצרין מהן הרבה יעשו עליו אלגפן ואלצארי והדומה להם מהכלים הגדולים אשר בבנין ביד. היוצרין שהוא פותח בה (כלים ב ד).

Ben-Yehuda Abbreviations