Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
לוּף *1בערב' לופ لوف, תארו אותו הערבים כך: נבאת יח'רג' לה ורקאת ח'צ'ר רוא' ג'עדה תנבשט עלי אלארצ' ותח'רג' לה קצבה מן ושטה ופי ראשה ת'מרה ולה בצל שבה בבצל אלענצל ואלאנאש יתדאוון בה, ע"כ, ובעבר': צמח יצאו לו עלים ירקים יפים מקוצים יתפשטו על האדמה ויצא לה קנה מאמצעו ובראשו תמרה ולו בצל כמו בצל המדברי והאנשים ישתמשו בו לרפואה. — והביא אסף השם הארמי לופא: עשב הנקרא דרקנטיאון ובלשון ארם לופא עליו רחבים וניצתו דומה לנחש (אסף, כ"י מינכן 48). —, ש"ז, — מין עשב, לו עלים רחבים מתפשטים על הארץ, Schlangenkraut; serpentaire; =aria: היתה שדהו זרועה קנבוס2בגמ' ירוש' כ"י קרבס, ותרגמו קרביא. וכבר הביא הרמב"ם שהוא כרויה בערב' کرﯿﻪ. — או לוף לא יהא זורע ובא על גביהם (כלא' ב ה). הטומן את הלוף בשביעית ר"מ אומר לא יפחות מסאתים עד גובה שלשה טפחים וכו' לוף שעברה עליו שביעית ר"א אומר אם לקטו העניים את עליו לקטו (שבי' ה ב=ג). וכל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים(פאה ו י). איזהו דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והשום והבצלים (תרומ' ט ו). מפנין תרומה טהורה ודמאי וכו' ולא את מעשר שני והקדש שלא נפדו ולא את הלוף ולא את החרדל רשב"ג מתיר בלוף מפני שהוא מאכל עורבין (שבת יח א). אלו הן מיני חרסיות הלוף והשום והבצלים (תוספתא תרומ' ט ג). הלוף שעלה תמרות בשביעית (שם שבי' ב ב). מעשה שהיינו בעין כושין ואכלנו לוף על פי ר' טרפון במוצאי החג של מוצאי שביעית (ירוש' שבי' ה לו.). — *לוּף הַשּׁוֹטֶה, מדברי: עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנה וכו' עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנה (שבי' ז א=ב). לולבי זרעים ושל עדל ועלי הלוף3ופרש רה"ג: הלוף השוטה פירוש זה לוף דומה לקולקוס והוא במינו עליו רחבים ואם הוא שוטה עליו רחבים יותר ויותר. ע"כ. וכל הערוך: ולוף שוטה דומה ללוף אחר וממינו הוא אבל עליו רחבים יותר. השוטה (עוקצ' ג ד). — וכנו קצתם את הלוף האמתי °לוּף פִּקֵּחַ: זה עלה הלוף השוטה (אבל) עלה הלוף הפיקח לא (ר"י בן מלכי צדק, שבי' ז א).