Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
לָחַת * 2בערב' לַהַת' لَھَث, אמר אלג'והרי: להת' אלכלב וכו' אד'א אח'רג' לשאנה מן אלתעב או אלעטש וכד'לכ אלרג'ל אד'א אע'יא', ע"כ, — ובעבר': להת' הכלב וכו' כשהוציא את לשונו מפני לאות או מפני צמא וכמו"כ האדם כשהוא עיף מאד., — קל לא נהוג.
— הִפע', *הִלְחִית, מַלְחִית, — הִלְחִית הכלב, הוציא לשונו מפני לאוּת ועיפוּת, ובכלל היה עיף מאד: schnauben haleter, être exténué; to toll (the tongue), be exhausted: לאחד ששילח את חמורו ואת כלבו לגורן והטעינו לחמורו לתך ולכלבו ג' סאים והיה החמור מהלך והכלב מלחית פרק ממנו סאה ונתן על החמור וכן שני וכן ג' ספרי דבר' שמג.