Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
לַעַג I , ש"ז, בכנ' לַעְגָּם, לַעֲגָם, לַעֲגֵי, — שה"מ מן א. לָעַג, Hohn, Spott; raillerie, dérision; mockery: היו (ישראל) כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לַעְגָּם1בקצת ספרים לַעֲגָם. בארץ מצרים (הוש' ז יו). תהיה לצחק וּלְלַעַג מרבה להכיל (יחזק' כג לב). ולערים הנעזבות אשר היו לבז וּלְלַעַג לשארית הגוים אשר מסביב (שם לו ד). היינו חרפה לשכנינו לַעַג וקלס לסביבותינו (תהל' עט ד). רבת שבעה לה נפשנו הַלַּעַג השאננים הבוז לגאיונים (שם קכג ד). בחנפי לַעֲגֵי מעוג חרק עלי שנימו (שם לה יו). מי גבר כאיוב ישתה-לַּעַג כמים (איוב לד ז). — ומ"ר °לְעָגִים: ואני עני וכואב לב נשבר ונדכה בצרות החרופים והגדופים והנאצות והלעגים לשון שקר המתלוצצים (אגר' ר"א היכיני, REJ XXVI, 211).