Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
לִבּוּי *, ש"ז, — שה"פ מן לִבָּה: ליבה ולבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה (ב"ק ס.). שהאש כשמתאחזת בהן אינן צריכין ליבוי (ר"ח שם כב:). שלא נפח ממש אלא בנשימה כדרך המחמם בנשימתו את ידו שאין זה ליבוי כלל (רש"י שם ס.). שאין המלבה המסייע עם הרוח חייב כשיש בלבוי לבדו כדי ללבות וכו' אעפ"י שגם הרוח מחזיק הלבוי (לבוש, נזקי ממון תיח ט).