Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
כָּבַן *1בארמית וסורית כבן, עטף וחגר. תרג' יעטף (איוב כ"ג ט) כד מכבין, ותרג' אענדנו (שס לא לו) אכבניניה (מלון תרג' לוי). —, פ"ע, כָּבַנְתִּי, עת' אֶכְבֹּן, יִכְבֹּן, פָעול כְּבוּנָה, כְּבוּנוֹת, – עטף בבגד, to wrap; einhüllen; envelopper, – רחל כְּבוּנָה, עטופה בבגד לשמר על צמרה מפני הלכלוך וכדומה: רחלות יוצאות שחוזות כבולות וכבונות2פרשו בגמ' ירוש' שם: כבונות למילת. ר"ל לעשית צמר לבן ורך כמו הצמר של האי מילת. ובגמ' בבלי (שם נד.) אמרו: מאי כבונות שמכבנין אותן למילת. ואמר ר"ח שם: מכבנין עור הטלה מיום לידתו עד ח' ימים וזהו צמר רך הנקרא מילת. ע"כ. וכן רש"י שם: קושרין בגד סביבו ביום שנולד שצמרו נקי ומשמר צמרו שלא יטנף. והעיד ר"ש בר"ש (המליצה, בכר 30) לאמר: וכן יעשו הערביים יכסו הכבש מיום לידתו שלא יטונף צמרו כדי שיהיה לבן ונקי. ע"כ. ולא הביא זאת אבן שידה בערך צמר הצאן. ועי' הערה לקמן. — העזים יוצאות צרורות רבי יוסי אוסר בכולן חוץ מן הרחלים הכבונות (שבת ה ב). – פִע', *כִּבִּן, מְכַבֵּן, מְכַבְּנִים, – כִּבֵּן את הרחל, עטפה בבגד ועשה אותה כבוּנה: (מהו) כבונות שמכבנין3רש"י פרש: על שעושין כמין קרסי מתכת לחבר הבגד כמו תנתן כבינתי לבתי נושקא בלעז. ע"כ. אבל, למשמ' זו להשרש כבן אין כל יסוד בשאר הלשונות, ושמוש השרש הזה בתרגום ובסור' הוא ראיה ברורה כי עקר הכונה בו היא עטיפה וענידה. — אותן4כך בכ"י (ד"ס), ובנוסח' אותו. למילת וכו' כצמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת (שבת נד.). – ובמשמ' °חבור והדוק: ביום שנולד הטלה וטהרתו אמו בלחיכתה עושין כסות ומכבנין אותו סביבו בקרסים כדי שיהא צמרו נקי (רש"י יחזק' כז יח). מכבנתא, על שם שמכבנת וקושרת מפתחי החלוק (הוא, שבת סב.).