Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
כְּוִיָּה 2מן כוה. משק' צדיה, רמיה., ש"נ, מ"ר כְּוִיּוֹת, — מה שנעשה בבשר הגוף כשנגעה בו האש וכותה אותו, Brandwund; brûlure; burning: עין תחת עין שן תחת שן וכו' כְּוִיָּה תחת כְּוִיָּה פצע תחת פצע (שמות כא כד-כה). — °וּכְוִיָּה שעושים לרפואה: וארא בתוך ההמון, זקן כפוף כאגמון, וכו' ואצלו כלי ברזל ומלקחים, והמזלג שלש השנים, וכלי ההקזה והכויות, וכלי חתוך הבשר חדים כחרב פיות (ר"י חריזי, תחכמ' ל). — ובמליצה, °כאב של צער גדול, ואמר המשורר: והניחה פרידת זה כויה בגב לבי וזה מכה טריה (ר"ש הנגיד, א). ידידי בקשו נא לי צרי לכאב ולכויה, וחושו סמכו לבי בתחבשת וברטיה (הוא, הבמות פניליה). מיום נעצרו עבי כתביו, בלבי נשקו רשפי כויות (רמב"ע, דיואן עו, כ"י בודליאנה).