Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
כְּבִישָׁה *, ש"נ, — שה"פ מן כָּבַשׁ, א) דרך כָּבוּשׁ: הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכבישה 1כך גרסת הערוך, ופרש: מפני המסלול של בני אדם. ע"כ. ובנוסח' כביסה, וכן קרא רמב"ם. (מקוא' ח א). — ב) °פרי כָּבוּשׁ וכדומה: הכובש זיתים או ירקות שכבשן ביין או בשמן הכבישה קובעת (ר"ש מעשר' ד א). — וברוחנ', במשמ' °התגברות על התאוות והכנעתן: הכבישה והרדיה והוא ההכרח והממשלה נתונה לאדם במעשיו (מלמד התלמיד', וישב). הכבישה הוא להיות כל איש שורר בעצמו למשול בתאוותיו (ר"א מודינא, צמח צדיק לב). אחרי כבישת כל התאוות תשאר זאת (הגדוּלה) באחרונה (שס כט).