Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יוֹרֶה 1עי' שרש ירה. ובגמ' (תענ' ו.) אמרו דרך דרש: תנו רבנן יורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן דבר אחר שמרוה את הארץ ומשקה עד תהום., ש"ז, — המטר הראשון היורד בארץ ישראל אחרי ימות החמה, בחדש חשון וכסלו, Frühregen; premièrepluie; early rain: ונתתי מטר ארצכם בעתו יוֹרֶה ומלקוש (דבר' יא יד). ולוא אמרו בלבבם נירא נא את יי' אלהינו הנתן גשם וְיוֹרֶה2בקצת ספרים יורה. ומלקוש בעתו (ירמ' ה כד). — ובתו"מ: יורה במרחשון ומלקוש בניסן (ספרי דבר' מב). מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה (תענ' ו.). — ואמר הפיטן: הנם ימים המבורכים, יורה ומלקוש באדם פורכים, כח תת באביבים רכים (ראשון אמצת, מוס' לפר' החדש). — ועונת היורה: אם זרעת ביורה אל תעמוד במלקוש (תנחומא חיי שרה ז).