יוֹנֵק — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

יוֹנֵק

יוֹנֵק , יֹנֵק, ש"ז, מ"ר יוֹנְקִים, יֹנְקִים, —  א) ילד קטן בעודנו יֹנֵק חלב אמו, Säugling; nourrisson; suckling:  מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יוֹנֵק עם איש שיבה (דבר' לב כה).  והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יוֹנֵק  משור ועד שה (ש"א יה ג).  ושעשע יוֹנֵק  על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה (ישע' יא ח).  דבק לשון יוֹנֵק  אל חכו בצמא (איכ' ד ד).  שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הַיֹנֵק (במד' יא יב).  להכרית לכם איש ואשה עולל וְיוֹנֵק מתוך יהודה (ירמ' מד ז).  בעטף עולל וְיוֹנֵק ברחבות קריה (איכ' ב יא).  מפי עוללים וְיוֹנְקִים יסדת עז (תהל' ח ג).  ועי' ינק.

—  ובתו"מ:  מי יאמר בתורה לפני ברכו את ה' המבורך לא היונקים (מד"ר שה"ש, משכני).  —  ב) נטע בראשית צמיחתו כשהוא עודנו קטן ורך, Sprössling; pousse; sprout:  ויעל כַּיּוֹנֵק לפניו וכשרש מארץ ציה (ישע' נג ב).

Ben-Yehuda Abbreviations