Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יָרְאוּי *1במקום ירוא, עפ"י הנטיה לשלשות מוחשית של המלים ועפ"י הקש נפ"י., ש"ז, — מי שהכל יראים ממנו: האל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז ויראוי החזק והאמיץ (ברכ' לג:). כשם שאתה יראוי כן עברתך קשה ונפרע מן החוטאים (רש"י תהל' צ יא). ע"י שראיתם אותו (את הבורא) יראוי ומאוים תדעו כי אין זולתו ותיראו מפניו (הוא, שמות כ יז). ומתוך כך (שתהא פרנסתו של הת"ח בריוח) יהיה גדול ויראוי ומאויים בעיניהם (רע"ב אבות ד ה). והיראה הראשונה היא יראת ההגדלה ליראוי והתבייש ממנו והכיר הירא חסרונו בהקש היראוי (אמונה רמה 100).