Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יָצַק II 1שרש נפ"י, במקום יצק הקדום, ועי' לקמן., — קל לא נמצא.
— הִפע', הוֹצִיק2כך ר"י חיוג, ועי' הערה לקמן., מוֹצִיק, יוֹצִיק, — לא נמצא.
— הָפע', הוּצַק, מוּצָק, — שיָצְקוּ אותו, א) שמן וכדומה: והכהן הגדול מאחיו אשר יוּצַק על ראשו שמן המשחה (ויקר' כא י). — ונהר: אשר קמטו ולא עת נהר יוּצַק יסודם (איוב כב יו), עי' נהר. — ואמר בן סירא: מוצק לפניך אש ומים באשר תחפץ שלח ידיך (ב"ס גני 'יה יו). — ובהשאלה, הוּצַק חן וכדומה: יפיפית מבני אדם הוּצַק3אמר ר"י חיוג וז"ל: הוצק חן נהפכה בו היוד לוו נחה מונע אשר לפניה בשרק להוכיח עליה והוא נגזר מפועל כבד שהוא הוציק יוציק מוציק. ע"כ. ואין ספק בדבר, כי פעל זה אינו מן פ"י קדום אלא מן פ"ו קדום. חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם (תהל' מה ג). — ב) מתכת: ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים מֻצַּק נחשת (מ"א ז יו). ויעש את הים מוּצָק עשר באמה (שם כג). ידותם (של האופנים) וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוּצָק (שם לג). — ובהשאלה: במשמ' חזק: והיית מֻצָּק ולא תירא (איוב יא יה). תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוּצָק (שם לז יח).