Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יָעֵף I ת"ז, מ"ר יְעֵפִים, — חלש ורפה כח, בפרט מפני צמא וכדומה, ermüdet, schmachtend; fatigué, épuisé; tired: ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם1והלחם קרי. והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות הַיָּעֵף במדבר ש"ב יו ב. נתן לַיָּעֵף כח ולאין אונים עצמה ירבה ישע' מ כט. אדני יי' נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יָעֵף דבר יעיר בבקר בבקר שם נ ד.