Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יָהּ I 1י"ס שזה עקרו של שם האלהים ואחר כך נתרחב ונהיה לשם בן ארבע, וי"א להפך, כי גם זה קצור מן השם בן ארבע, כמו יָה שלפני זה. אך לא העירו מדוע קצת יה בהא רפה וקצת יהּ בהא מפיק, ועי' עוד יהו. וי"א כי זה דבר מלאכותי מזמן מאוחר שסברו כי ההוספה יה שבסופי קצת שמות הוא חלק משם המיוחד, כמו שנזכר בהערה הקודמת. —, — אחד משמות האלהים: עזי וזמרת2עי' הערה לערך זמרת. — יָהּ ויהי לי לישועה (שמות יה ב, תהל' קיח יד). כי עזי וזמרת יָהּ יי ויהי לי לישועה (ישע' יבב). כי יד על כס יָהּ3כך למדנחאי במקום רפה למערבאי. ונמסר: פליג' אם הוא חד מן מלין דלא מפק' ה'. — מלחמה ליי' בעמלק (שמות יז יו). אמרתי לא אראה יָהּ4בקצת ספרים ה רפה. וקצת החדשים מגיהים יהוה במקום יה יה. — יָהּ בארץ החיים (ישע' לח יא). אזכיר מעללי יָהּ כי אזכרה מקדם פלאך (תהל' עז יב). יי' אלהי צבאות מי כמוך חסין יָהּ ואמונתך סביבותיך (שם פט ט). ויאמרו לא יראה=יָהּ5יּ דגושה אחרי ה י נחה בכל אלו הפסוקים כדין דחיק. — ולא יבין אלהי יעקב (שם צד ז). אשרי הגבר אשר תיסרנו יָהּ5יּ דגושה אחרי ה י נחה בכל אלו הפסוקים כדין דחיק. — ומתורתך תלמדנו (שם יב). מן המצר קראתי יָהּ5יּ דגושה אחרי ה י נחה בכל אלו הפסוקים כדין דחיק. — ענני במרחב יָהּ (שם קיח ה). לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יָהּ יסר יסרני יָהּ5יּ דגושה אחרי ה י נחה בכל אלו הפסוקים כדין דחיק. — ולמות לא נתנני פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יָהּ (שם יז=יט). ועם נברא יהלל יָהּ (שםקד יט). כל הנשמה תהלל יָהּ (שם קנ ו). בטחו ביי' עדי עד כי בְּיָהּ6הסגנון קשה, וקצת החדשים אמרו כי שני הכתובים נשתבשו והם מגיהים בהם הגהות מתחלפות, אך אינן מרפאות את המליצה בדרך טבעי. — יי' צור עולמים (ישע' כו ד). שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות בְּיָהּ6הסגנון קשה, וקצת החדשים אמרו כי שני הכתובים נשתבשו והם מגיהים בהם הגהות מתחלפות, אך אינן מרפאות את המליצה בדרך טבעי. — שמו ועלזו לפניו (תהל' סח ה). — ובתו"מ: ר' אליעזר אומר (בשעת פטירת העם מההקפות בהערבות במקדש היו אומרים) ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח (סוכ' ד ה). ליה אנחנו מודים ולך אנחנו מקלסין (גמ' שם מה:). — ובפרט בהמלה השירית הַלְלוּיָהּ במזמורי התהלים: ברכי נפשי את יי' הַלְלוּיָהּ 7כך בכל הספרים (מ"ש), ובמסורת סוף פר' בשלח חשבו מלה זו מן המלים לא מפיק ה, וכן בכ"י. וכבר נחלקו רב ושמואל בגמ' ירוש' (מגי' א עב.) אם צריך לקרא הללו יה בשתי מלים או לא: הללו יה רב ושמואל חד אמר הללו יה חורנה אמר הללויה. (תהל' קד לה). ואמר כל העם אמן הַלְלוּיָהּ (שם קו מח).