Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יָגָה — קל לא נמצא.
— נִפע', נוּגֶה, לנק' נוּגָה, מ"ר נוּגִים, נוּגוֹת, — מי שיש לו תוגה: כל שעריה (של ציון) שוממין כהניה נאנחים בתולותיה נוּגוֹת והיא מר לה (איכ' א ד). נוּגֵי1יש סוברים כי הנוסחה משובשה. ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה (צפנ' ג יח).
— הִפע', הוֹגָה, — גרם לו תוגה: הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוֹגָה יי' ביום חרון אפו (איכ' א יב). כי לא יזנח לעולם אדני כי אם הוֹגָה ורחם כרב חסדו (שם ג לב-לג). ושמתיה ביד מוֹגַיִךְ2י"ס מוֹגיַךְ. אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה (ישע' יא כג).
— פע', יִגָּה, — כמו הוֹגָה: כי לא ענה מלבו וַיַּגֶּה3בקצת ספרים ויגא, א במקום ה. בני איש (איכ' ג לג).