Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
יָאָה , פ"ע, לנק' יָאֲתָה, בהפס' יָאָתָה, — היה נאֶה ויפה וראוי להדבר, sich ziemen, gebühren; convenir; be becomming: מי לא יראך מלך הגוים כי לך יָאָתָה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך (ירמ' י ז). — ואמר הפיטן: יאתה תהלה ועוז לבקדש נאדר, ומי שקול גשת אליו גדלו לאדר (יוצ' יוה"כ, יאתה). יאתה חסדי צור סלה להזכיר, ומי זך דבק דרכיו להכיר (שם). לך כל הנשמות מהללות אלהים לך נאוו תהלות ויאתו (ר"י הלוי, רשות לפסח, גלילי זבול).
— הִתפ', °הִתְיָאָה, — הראה את עצמו יָאֶה: הנאה בך לפנות לדברי מרשלי ידי מחזיקי דת תעודה ואתה נקי לבב ביושר ותם לב ללמנעה נדבה ממחכה ומתיאה (רה"ג לר"א בן עטא, JQR n. s. I. 2,235).