Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
טוֹרֵף בינוני מן טָרַף, — ושֵׁם, מי *שטֹרֵף נכסי הלוה: הואיל ומכר הלוה או נתן אחר, שנשתעבד בחוב זה הרי זה מוציא מיד הלקוחות או מיד בעלי המתנות וזהו הנקרא טורף (רמב"ם מלוה ולוה יח א). ישבע שמעון ויטול מלוי כדין כל טורף שאינו נפרע אלא בשבועה (שם א ו). ומשביעין את הטורף בנקיטת חפץ שלא נפרע חוב זה (שם כב י). בית דין ששמו לטורף בנכסי לוקח וטעו בכל שהוא מכרן בטל שהרי הן כשליח לטורף וללוקח ויש להן רשות לתקן אבל לא לעוות (שם טו). — °טוֹרֵף האדם, שֵׁם דג מהדגים: טורף האדם ארכו כט"ו אמה ומשקלו לפעמים ד' אלפים ליטרה והוא עצום מאד אמיץ לב ושובב (תוה"א לשינהק, הדגים ריג). הטורף אדם והוא היותר גדול מכל דגי האי (ראש' למודים א ו)