Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
טוֹבֵל * ש"ז, מ"ר טוֹבְלִים, — א) מי שדרכו ומנהגו לטבול: מה טובלי שחרית עושין פה (ירוש' ברכ' ג ו ג). מה טיבן של טובלי שחרין (בבלי שם כב.). — ב) °שם עוף מעופות המים, Taucher; plougeon; diver: הטובל וכו' נתנו מחקרי הטבע רק למשפחה זאת הכלולה מששה ועשרים מינים את השם הזה ביתר שאת אשר לה במלאכה זאת על כולהם גם בנין גופם כונן ביותר לפעולה זו רגליהם עומדות קרוב לאחוריהם יותר מבשאר עופות וכו' רובם הם חסרי הזנב ולזאת כאשר יטבלו וילכו שטים כה לא נראה גופם מאומה (תוה"א לשינהק, העוף קעב). המחלקה הזאת תכלכל בתוכה טובלי המסוה החרטום שטוח על פני כל ארכו משני צדיו באמצעו הוא גבוה ארבע פעמים יותר מרחבו (תוה"ט לאברוב', העוף).