טָעוּן — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

טָעוּן

טָעוּן *, ש"ז, מ"ר טְעוּנִים, — א) מי שטֹעֵן, שנֹשֵׂא דבר: בשר ודם שהוא רוכב על טעונו על דבר שיש בו ממש אבל הקב"ה אינו כן טוען את רכובו ורוכב על דבר שאין בו ממש (מד"ר שה"ש, לסוסתי).  — ב) °משא שאדם טֹעֵן ונֹשֵׂא, Bürde; charge; burden : המקבץ עצים או פשתן וכיוצא בהן ועשה מהן טעון גדול שאי אפשר להגביהו וכו' אבל אם היה טעון של אגוזים או של פלפלים או של שקדים וכיוצא בהן והיה גדול שאין אחד יכול להגביהו (רמב"ם מכיר' ג ב).  טעון של פירות שהיה מונח ברשות הרבים ומשכו לוקח לרשותו (שםד ה).  — ואמר הפיטן: מארבים על דרכים יושבים, לגזול לכל עוברי נתיבים, כלי זין עליהם מלהיבים, יחד גם להרגם רוהבים, טעונו ובגדו שוללים כאויבים, חוטפים וטורפים כזאבים (יוצ' א' שבוע', אתו מצות).  — ג) °מין ממיני המורסות בעור: והמובט שבטעונים1ושם מ"י טאעון, לפי הכתיב הערבי, ופרש מהותו וז"ל: פרק יז בטאעון הנה קדמוני הקדמונים היו קוראים בשם הזה מה שיפרשהו לשון הערבי במורסא תהיה באברים הגדריים מהבשר או במקום אחר והבשר המרגיש כמו הבשר הגדריי ושרש הלשון ואשר אין חוש בהם כמו הבשר הגדריי ואשר באצילים והאורבים וכיוצא בהם וכו' ואחר נאמר לכל מורסא ממית בהשתנות ליחתה לעצם ארסיי מפסיד האבר. הממיתים מה שהוא אדום וכו' והטעונים ירבו בעת הדֶבר ובארצות הדבריות (קאנון ד ג א יז).

Ben-Yehuda Abbreviations