Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
טָלוּא , ת"ז, מ"ר טְלֻאִים, — שיש בעור מקומות מגון אחר לא כמו גון הכללי, gefleckt; tacheté; spotted: הסר משם כל שה נקד וְטָלוּא וכל שה חום בכשבים וְטָלוּא ונקד בעזים (בראש' ל לב). כל אשר איננו נקד וְטָלוּא בעזים וחום בכשבים (שם לג). ויסר ביום ההוא את התישים העקדים וְהַטְּלֻאִים ואת כל העזים הנקדות וְהַטְּלֻאֹת (שם לה). — ובגד וכדומה: ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טְלֻאוֹת ותזני עליהם (יחזק' יו יו).