Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
טֶרֶף II , ש"ז, מ"ר טְרָפִים, סמי' טַרְפֵּי, — עָלֶה, של אילן, של גפן, של זית וכדומה, Blatt; feuille; leaf : הלוא את שרשיה (של הגפן) ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טַרְפֵּי צמחה תיבש (יחזק' יז ט). — ובתו"מ: ועץ יכול כל עץ ת"ל ארז אי ארז יכול טרף ת"ל ועץ הא כיצד בקעת של ארז ר"ח בן גמליאל אומר ובראשה טרף (ספרא מצורע יד א). זתים שכבשן בטרפיהן טהורין לפי שלא כבשן אלא למראה (עוקצ' ב א). — ואמר המשורר: עץ לחדשיו יבכר עליו תרופה וטרפו, לו חן עפרים וגור אריה מאכלו וטרפו (רמב"ע, תרשיש א). אם המטר עקב חורף טרפי שיחים בגן יחמוס, יחל כי הוא ילביש אותו משכיות אם אותו יחמוס (שם ג). — ובמליצה: תקח לך אגֻדה מעשב התקוה וכו' וענפי החרי והחרדה, וציצי התוגה, וקוצי הדאגה, ושרשי העצבון, ועלי היגון והדאבון, וטרפי התשוקה, וחצירי המצוקה, ומרורות האנקה, ותכתוש כל אלה העשבים, במכתש העצבים (ר"י חריזי, תחכמ' מח).