Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
טְפִי *1כך הנקוד בקטע משנ' מנֻק' בכ"י (REJ. 1887, Avr. 274)., טָפִי2כך בכ"י פרמה., ש"ז, בכנ' טִפְיוֹ, — כלי צר הפה מאד לשמן וכדומה: הפך והטפי3אמר רה"ג: טפי זה דומה לפך אלא שהפך פיו רחב והטפי פיו צר שיוצא השמן ממנו טפה אחר טפה פי' רה"ג כל' ג ב, וכעי"ז נגע' יב ה. וכך רמב"ם: טפי ופך אניתין ללזית גיר אן טפי אניה צ'יקה אלפמ ג'דא לא יסיל מנהא גיר נקטה ולד'לב תסמי טפי לאן אסמ אלנקט טפה, ובעבר': טפי ופך שני כלים לשמן אלא שטפי הוא כלי צר הפה מאד לא יזל ממנו אלא טפה ולכך נקראת טפי. ע"כ. אבל גזרה זו אינה מחֻורת, כי מן טפף או טפה אין משקל פעי. עכ"פ בעצם משמ' המלה כנראה אין ספק והסכמת כל המפרשים מכרעת. שיעורן בשמן (כלים ג ב). המקדש בשוקת והטפי בתוכה אעפ"י שפיו צר כל שהוא המים שבתוכה מקודשין (פרה ו ג). על מה חסה התורה על כלי חרסו ועל פכו ועל טִפְיוֹ4כך במשנ' מנק' כ"י פרמה. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי ק"ו על ממונו החביב (נגע' יב ה).