Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָתַן פ"ע, — קל לא נהוג.
— התפ', הִתְחַתֵּן עם פלוני, — נשא אשה מביתו של פלוני, ממשפחתו, sich verschwägern; devenir parents par mariage; become related by mariage: וְהִתְחַתְּנוּ אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם (בראש' לד ט). ולא תִּתְחַתֵּן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך (דבר' ז ג). ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בהם ובאתם בהם והם בכם (יהוש' כג יב). ועתה הִתְחַתֵּן במלך (ש"א יח כב). הנקלה בעיניכם הִתְחַתֵּן במלך (שם כ). וַיִּתְחַתֵּן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה (מ"א ג א). — והתחתן לפלוני: ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב וַיִּתְחַתֵּן לאחאב (דהי"ב יח א). — ובתו"מ: זה עשו הרשע שנתחתן ביהודית ובשמת ומחלת להרבות עושר (מד"ר בראש' פב).
ארוס. — כלה. — °מְחֻתָּן. — *נשׂואים. — *קדושׁים. — *שׁדוךְ. — °שׁדכן. — *שׁוּשׁבין.