Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָשֵׁךְ 1משק' יָרֵח, ובערב' עַ'אשִק, ועי' הערה לקמן., ת"ז, מ"ר חֲשֵׁכים, — כמו חשֶׁךְ, הלך חֲשֵׁכִים, הלך בחשׁך, במשמ' בפשוטה או במליצה במשמ' רוחנית: מי בכם ירא יי' שמע בקול עבדו אשר הלך חֲשֵׁכִים2י"ס כי זה רבים בל"ז מן חשֵכה, אך יותר נראה להניח לרבים זה יחיד בפ"ע, וכן דעת Stade § 324 b, וסמך לדבר גם השם הערבי ע'אשק غَاسِق בשין חרוקה, שהוא מקביל ממש להצורה חָשֵׁךְ בעבר', ומשמ' הוא הלילה החשוך מאד, ועי' הערה להשרש. ואין נגה לו יבטח בשם יי' וישען באלהיו (ישע' נ י). — ואמר הפיטן: בוראו הכיר לשלש איתן האזרח, וכתת ושבר אלילי תרח, ומבין חֲשֵׁכִים אורו זרח (יוצ' ב' שבוע', בשורי מעשהו). — והמשורר אמר: וישאף (השמש) ויזרח אל מקומו בראש טלה ויסוב על בתיו כמלך בטירותיו, ויבא בצל ארץ ואז יחשך אורו בצלו למען אין חֲשֵׁכִים תמורותיו (ראב"ע, בשם אל).