Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָרוּץ I 2בכנענ' חרץ: כאי אדלן כסף אי אדלן חרץ וכל מנם משד (כתבת תבנת בן אשמנעזר מלך צידון), ובעבר': כי אין אצלי (בתוך קברי) לא כסף ולא זהב ולא כל דבר חפץ. ויש סוברים כי זו מלה שאולה גם בכנענית מאשור' חָרֻצֻ, ומזה גם ביונ' כריזוס לזהב. ש"ז, שם מליצי להזהב, Gold; or: ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וְחָרוּץ כטיט חוצות (זכר' ט ג). כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חָרוּץ (תהל' סח יד). קחו מוסרי ואל כסף ודעת מֵחָרוּץ נבחר (משלי ח י). טוב פריי (אמרה החכמה) מֵחָרוּץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר (שם יט). קנה חכמה מה טוב מֵחָרוּץ וקנות בינה נבחר מכסף (שם יו יו). כי טוב סחרה (של החכמה) מסחר כסף וּמֵחָרוּץ תבואתה (שם ג יד). — ואמר בן סירא: ללב קטן לא נאוה עושר ולאיש רע עין למה זה חרוץ (ב"ס גני' יד ג). רודף חרוץ לא ינקה ואוהב מחיר בו ישגה (שם חד ה). — ומ"ר °חֲרוּצִים: יבואון מקצה ארץ בחונים בכור עוני וחפציהם חרוצים, ליד נדבה ברצי הכספים להעשיר כל ובצרורות חרוצים3ורשום שם: מלשון בירקרק חרוץ. (רמב"ע, תרשיש א קמג).