Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָרְמָה °1במקרא שם עיר: וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום (את בני ישראל) ויכתום עד החרמה (במד' יד מה). ויקרא שם המקום חרמה (שם כא ג). מלך חרמה (יהוש' יב יד). ועל סמך דבור זה השתמשו בשם חרמה במשמ' חֵרֶם הרשומה בפנים., ש"נ, — במשמ' חֵרֶם: עדי ארדוף ואשיגה ואכה עדי חָרְמָה, ואשׁיאה כמו נחש והנחש גדול ערמה (ראב"ע, הרחקת כליל חכמה). וכל מי ששותק כל עיקר וכו' יענשוהו תיכף ומיד וכו' בעונש גוף ועונש ממון להדפו ולרדפו עד חרמה וכל ישראל נקיים (מפנק' הקה' שנת ש"ג, בכנס' ישרא' ב, לקוט' סי' ח). ונכון מעם אלהים ואדם ליתן עליו (על האדם המָחרם שברח לעיר אחרת) חומרי מקום שיצא משם ויצאו מכ"ת לקראתו בנח"ש ובכל כפיות ונגישות ורדיפות עד חרמה (מכת' ד' ארצ' בפולין, שנת תכ"א).