חָצוּף — Ben-Yehuda Dictionary

Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.

חָצוּף

חָצוּף *, ת"ז, — לנק' חֲצוּפָה, מ"ר חֲצוּפִים, חֲצוּפוֹת. עז פנים מאד, שמצא עז בלבו לעשות ולדבר בגאוה וגסות מה שאינו יאות או מה שהוא חוץ מדרך העולם, frech; arrogant: שנים שדנו דינן דין אלא שהוא נקרא ב"ד חצוף ירוש' ברכ' ז יא. למלך שהיו לו שתי בנות אחת חצופה ואחת כשירה שם תענ' ג סו ד. בני חצופה אלו עזי פנים כלה רבתי א. ג' חצופים הם חצוף בחיה כלב בעוף תרנגול ובאומות ישראל1ואמרו שם: אתה סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבחן או יהודי או צלוב. מד"ר שמות מב. ומה הנמר הזה חצוף כך הכנעניים חצופים שם שה"ש, אתי מלבנון. —  והנפש: אמר לו יצחק (לאברהם) אבא אוסרני בידיי וברגליי שהנפש חצופה היא שלא אראה המאכלת בא עלי ואקרטע ואיפסל מן הקרבן פסיק' רבתי מ. — והפנים: אין בן דוד בא אלא בדור שפניו חצופות וחייב כלייה מד"ר שה"ש, התאנה. — ובהשאלה, שָׁעָה חֲצוּפָה, שיקרו בה מקרים לא הגונים: ר' חזקיהו בשם ר' אבהו (היה מתפלל) יהי רצון לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתצילנו משעות החצופות הקשות הרעות היוצאות ומתרגשות לבוא בעולם ירוש' ברכ' ה ח ד. בשעה שאתה רואה שעה חצופה אל תעמוד כנגדה אלא תן לה מקום אגד' בראש' מו. — והארץ: אמר ר' זירא בא וראה כמה היא חצופה ארץ ישראל שעדיין עושה פירות מד"ר איכ', פתיח'..

Ben-Yehuda Abbreviations