Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָפַשׁ פ"י, — קל לא נמצא במקרא.
— פֻע', חֻפַּשׁ, — שלחו אותו לחפשי, freigelassen w. ; être libéré; be set free: בקרת תהיה לא יומתו כי לא חֻפָּשָׁה (ויקר' יט כ). — ואמר הפיטן: חֻפָּשוּ עם מפרך בכֹסף, חשוקי חמד זהב וכסף (יוצ' ז פסח, שבטי יה). הכין עגות מאז להָמשכו אחרי אל, ובצדקו חֻפָּשׁוּ ישרי אל (יוצר ב פסח, שור). ולקם חקים כִּמְחֻפְּשֵׁי מפרך צוענים (מוס' א שבוע', אבחנת).
— פִע', * חִפֵּשׁ, — שלח לחפשי: אחפש1מוסב עה"כ: והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות (צפנ' א יב), ואמר רב אחא: לא תהא קורא סמ"ך אלא שי"ן. את ירושלם אמר הקב"ה מוציא אני אותה לחירות (פסיק' רבתי ח). — ואמר הפיטן: קויתי למשפיל ומרים, לְחַפְּשִׁי כאז מחמורים, קובלת מאריות ונמרים (יוצ' ב פסח, אפיק). חש חַפְּשִׁי מדּודי, דץ ברווי דודי, חננתיו חתני ידידי (יוצר א פסח, אור ישע). — ועבר: וכל אשר היו כנועים תחת ירושלם חפש פומפיוס בחפשיות (יוסיפון לט).
— פָע', °חָפוּשׁ, — כמו חֻפַּשׁ: חֲפוּשִׁים מכבל, קרואים נחלת חבל, אומרים קדוש וברוך (ר"י אביתור, שחר' יוה"כ, אפודי שש). ואולם נשבעה לו (תבל) עת קנותה לבל תהיה לעולמים חֲפוּשָׁה (רשב"ג, שירי שלמה יד). והן נפשי לך לאמה אבל על מנת שלא תהי לעד חֲפוּשָׁה (שם ל).
— הִפע', °הֶחְפִּישׁ, — שלח לחפשי: כלות שש שנים הארץ ובהם תחפיש עבד עברי הנלקח, שנת החמשים ונטשתה וגם הרצועה בה יפקח (תרי"ג מצות לרסע"ג). היום דרשנוך ענה דורשנו, באנו לפניך רצה שיחנו, ודרור קרא לנו להחפישנו (סמא"צ, סליח' שבת שיבה, היום). זכר חסדו ואמונתו להחפישי, ויעלני מטיט רפשי (יוצ' אחרון פסח, תודה). תקרא דרור כמאז בו להחפישנו, תת המון לאמים תחת נפשנו (קרוב' שקל', תפן באון). ואתה יי' גאלנו קדושנו, עליך נשפוך שיח רחשנו, לגאלנו ממעון קדשך להחפישנו (יוצר שבת חוהמ"פ, ברח דודי). ושית ספור מקום כפור ותרצה ברנתן, ותנפישם ותחפישם ותטיבה לאחריתן (שבת הפסק' ב, שמך לעד). — ואמר המליץ: שמעתי ותרגז בטני האלהי יפריד פה בענין בין קטנה ובין גדולה בהחפישו אותו מצאתו לצבא שנה אחת (תשו' תלמידי מנחם 58).
— הָפע', °הָחְפַּשׁ, הֻחְפַּשׁ: זכר הסרת שכם מסבל, עבד כְּהֻחְפַּשׁ מענוי כבל (מוס' א ר"ה, אף ארח).
— הִתפ', *הִתְחַפֵּשׁ, — עשה א"ע חפשי: ויתחפש2בכתוב בשׂין שמאלית, ודרשוהו כאלו היה כתוב בשין, מלשון חֹפש. שאול נעשה חפשי למלכות (מד"ר ויקר' כו).