Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָסֹן I 1עי' הערה לקמן., ש"ז,— עצם הפשתן שדקו אותו אך עוד לא נפצוהו, ungehech. Flachs; lin non seranée; tow: והיה הֶחָסֹן2פרשו רוב הקדמונ' והחדשים במשמ' חזק. אבל אין שום טעם במליצה זו, החזק יהיה לנערת, ובפרט מה שכתוב אחריו ופעלו מעיד בפרוש כי חסֹן הוא דבר שפֹעלים אותו. ולכן אין ספק בדבר כי העקר הוא כמו שכבר פרשו בעלי התלמוד שהוא הוא השם חֹסֶן, והוא הפשתן קודם שנפצו אותו. לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה (ישע' א לא).