Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָמַס II 1בערב' ח'משׁ حمش, ועי' הערה לקמן., — קל לא נהוג.
— נפע', נֶחְמַס, — נשרט ונקרע העור על הבשר ע"י הצפרנים או באבנים חדות שדרכה עליהם הרגל, וכדומה, zerkratzt werden ; être déchiré ; be scratched : וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נֶחְמְסוּ2פרשו החדשים גם נחמס זה במשמ' חָמָס. ובארו נחמסו עקביך במשמ' שנעשה בהם דבר של חמס ועול. אבל, זה לא טבעי, ומחליש כל כח המליצה העזה הזאת. וכבר פירש ריב"ג נחמסו במשמ' גלוי, נרדף עם נגלו שוליך. ואעפ"י שפרוש זה יותר נכון ומתישב לפי המליצה, מ"מ קצת קשה, יען גלוי העקב אינו בושה ומחליש את המרירות של ונגלו שוליך, שהכונה בו, כאמור להלן בפסוק כו, גלוי השולים על פניה כדי שיראה קלונה. לכן נראה כי הכונה כאן שריטת העקב מהליכת יחף, כמו מגעי רגלך מיחף ירמ' ב כה. עקביך (ירמ' יג כב).
פִּע', *חִמֵּס, — חִמֵּס את פניו, כמו חתול וכדומה בצפרניו, (zerkratzen (mit den Nägeln); déchirer (en grattant avec les ongles; scratch with nails: חימסה 3כך בערוך, ובנוסח': חימסא בפניו. (שרה) בפניו (של אברהם) (מד"ר בראש' מה). שחיטטה אותו וחימסה פניו כנמיה (ילמדנו, הובא בערוך).