Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָלַט I פ"י, עת' יַחְלֹט, יַחְלְטוּהוּ, — חָלַט הדבר ממנו, מהר והסכים כי כך הוא הדבר: ויבאו (עבדי בן הדד) אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר (מלך ישראל) העודנו חי אחי הוא והאנשים ינחשו וימהרו וַיַּחְלְטוּ1כבר אמר ריב"ג: אמתות הלשון ויחלטוה. וכן כל החדשים. הממנו ויאמרו אחיך בן הדד (מ"א כ לב-לג). אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה (זבח' כב.). — ופָעוּל חָלוּט, חֲלוּטָה: בראשונה היה נטמן יום י"ב חדש שתהא חלוט לו התקין הלל הזקן שיהא חולש את מעותיו בלשכה וכו' (ערכ' ט ד). שנה לראשון חלוט למי חלוט ר' אליעזר אומר לראשון חלוט ר' יוחנן אומר לשני חלוט (גמ' שם לא:). עשרה דברים נאמרו בירושלם אין הבית חולט בה ואין מביאים עגלה ערופה וכו' (ב"ק פב:). — ולנק' חֲלוּטָה: הגיע יום י"ב חדש ולא נגאלה היתה חלוטה לו אחד הלוקח ואחד שניתן לו במתנה (ערכ' ט ד). הנותן מתנה בראשונה היה נטמן יום י"ב חדש שתהא חלוטה לו (ספרא בהר ה ד). שאם יגיע יובל ולא נגאלה חלוטה היא שדה להקדש (תוספתא ערכ' ה ה). אם נמכרה (השדה) חלוטה היא (ירוש' גיט' ד מו:).
— הִפע', *הֶחֱלִיט, — גזר באופן ודאי, בלי פקפוק, שלא יתחרט בו: להחליט את שנולד לו מחיה או שער לבן בתחילה (נגע' א ג). רואה (הכהן) את (הנגע) הראשון ומסגירו ומחליטו (שם ג א). המסגיר מסגיר והמחליט מחליט (שם). צריך שיהא זכור תנייו וכו' וצריך להחליט בשפתיו (ירוש' דמאי ז כו.). הואיל והוא נזקק להחליט יהא טעון צפרים (שם מגי' א עא:). גסות רוחו של ירבעם היא החליטתו (שם ע"ז א לט:). רבי עקיבא מטמא ומחליט (וחכמים אומרים) תיראה כתחילה מחליטין (שם מו"ק א פ ג). — ובכלל החליט דבר: לשני שטרות שיצאו על שדה אחת אי זה מהן שירצו ב"ד להחליט מחליטין (שם כתוב' י לג ד). בימי אלכסנדרוס מוקדן באו בני ישמעאל לעורר על ישראל על הבכורה ובאו עמהם שתי משפחות רעות כנענים ומצרים אמרו מי הולך ודן עמהם אמר גביעה בן קוסם אני הולך ודן עמהם אמרו לו הזהר שלא תחליט להם את הארץ (מד"ר בראש' סא). שאלה לא"א הרא"ש ז"ל וכו' המלוה לחבירו על המשכון על מנת להחליטו אם לא יפדנו לזמן פלוני (טור, מלוה ולוה עג).
— הָפע', *הֳחָלַט, מוחלט, — שהחליטו אותו: ניטלה (האבן) הטהורה הוחלטה האמצעית לטומאה ניטלה הטמאה הוחלטה האמצעית לטהורה (כלים ו ג). אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה (מגי' א ז). אין מסגירין את המוסגר ולא מחליטין את המוחלט (נגע' ג א). יושם השור בבית דין דברי ר"י ר"ע אומר הוחלט השור (ב"ק לג.). — ובכלל, במשמ' ודאי, בלי ספק: תשובת המוחלטין2ופרש"י המוחלטין: רשעים גמורין. מעכבת הפורענות ואע"פ שנחתם עליו גזר דין של פורענות (יומ' פו:).
— נִפע', °נֶחְלַט, — כמו הָחלט: גוף האמה העבריה בהבאת סימניה שלוחיה ממך נֶחְלָטִים (אזהר' לר"י ברצלוני יג).