Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָכִיר *, א) ת"ז, מ"ר חָכִירִים, — כמו חוֹכֵר, מי שחֹכר שדה וכדומה; חכירי בתי אבות אין בהן משום סיקריקון (ירוש' גיט' ה מז:). שני חנוונים שאירע לאחד מהן דבר הרי אילו נועלין את חנותן וחכיריו ופועליו עושין בצינעא במקום אחר (שם מו"ק ג פב:). האריסין והחכירין והקבלנין הרי אלו יעשה אחרים בשבילן (מו"ק יא:). — ב) ש"ז, סכום שהחוכר משלם לזמן קצוב; המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן יבש המעין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מן חכירו1גרס' הערוך, ובנוסח' חכורו. ואם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זה וכו' מנכה לו מן חכירו (ב"מ ט ב).