Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חָבַץ * 1בערב' ח'בצ خبص., — קל לא נהוג.
— פִע', *חִבֵּץ, — עשה חביץ, עשה למשל חלב וכדומה, שיהיה עבה יחד: המקפה והחמיטה של חולין ושמן של תרומה צף על גביהן ונגע טבול יום בשמן לא במקור נדפס 'אל' פסל אלא השמן ואם חיבץ כ"מ שהילך השמן פסל טבו"י ב ד. החולב והמחבץ והמגבין כגרוגרת תוספתא שבת ט יג. מפרפרין גלוסקין לחולה בשבת ובלבד שלא יחבץ2בקצת נוסח' יחבוץ, בקל. אבל מחבץ הוא מעשה קדירה ואוכל שם יב יד. חולב חייב משום מפרק מחבץ חייב משום בורר מגבן חייב משום בונה גמ' שם צה..
— הִפע', °הֶחְבִּיץ, — כמו חִבֵּץ, למשל שומשומים ואגוזים בדבש: אעפ"י שנותנים שומשמין ואגוזים לדבש לא יחביצם בידו הלבוש או"ח שמ יא.
— פֻע', °חֻבַּץ, מְחֻבָּץ, מחובץ: והלך היהודי לעיר אחרת ולוי עשה י"ו גבינות וי"ב מחובצות וכו' כשהלך לוי לשקול הגבינה מצא שם שלשים גבינות וי"ח מחובצות כלם מסומנים בחותמו שו"ת באר עשק קי.