Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חַף 1רק בעברית, ועי' הערה שלקמן., ת"ז, לנק' חַפָּה, מ"ר חַפִּים, חַפּוֹת, - נקי, טהור, בלי חטא, במוסריות, שאי אפשר להוכיחו בשום דבר, untadelhaft; irréprochable; blamless : אך אמרת באזני וקול מלין אשמע זך אני בלי פשע חַף2ח זעירא, כך נמסר, וזה כעין רמז שהנוסחה חשודה, ואולי היה כתוב כאן איזו אות אחרת, ואולי כל המלה חף חשודה. עכ"פ, לפי הנוסחה פרשוה הקדמונ' והחדשים במשמ' נקיון וטהר מוסרי, וגזרוה משרש ב.חפף במשמ' חכך, עי"ש. השבעים תרגמו במלה שמשמ' היא: שאי אפשר להוכיח בדבר. אני ולא עון לי (איוב לג ח=ט). — ואמר המשורר בלשון נֹפל על הלשון: אם את ככרוב ממשח בזהב צדק גופך לנצח חף, כי מה יועיל גבר מדה ויפה תואר אם אינו חַף (רמב"ע, תרשיש ח).