Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חַלְמָה * 1לא נתברר מקורו, ועי' הערה לקמן., חלמא, ש"נ, — טיט עבה מתדבק עושים ממנו כלים, Thon; terre glaise; clay: וכן (כלי עשוי) מן החלמה2כך ה בסוף במשנ' עם גוף הערבי של פרוש הרמב"ם. בנוסח' חלמא. ופרש רה"ג וז"ל: החלמה פי' טיט עבה היא ששמה חלמא ועושין ממנו הכיורות דתניא כיורת שעשאה מן החלמה ושוליה מן הגללים. ע"כ. והרמב"ם: וחלמא טיט דבק לדמיון לובן ביצה ולזה יקרא חלמא. ע"כ. - באשורית חִלֻמֻתֻ, טיט של פחרים (Bab. Exp. 10, 51). ומן הגללים (כלים יא ד). כוורת שעשאה מן הגללין טהורה עשאה מן הגללין ושוליה מן החלמה3בקצת ספרים א בסוף. הכל הולך אחר שולים וכו' החלמה והגללין שטרפן זה בזה ועשה מהן כלים (תוספתא כל' ב"מ א ד-ה).