Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֶרֶט ש"ז, — א) כלי חקוקה בתוכו צורה מהצורות ויוצקים לתוכו מתכת וכדומה לתת לה הצורה ההיא, Form; moule; muld: ויקח (אהרן את הזהב) מידם ויצר אתו בַּחֶרֶט ויעשהו עגל מסכה (שמות לב ד). — ב) כתיבה, גופן, צורת אותיות, Schrift; écriture; writing: קח לך גליון גדול וכתב עליו בְּחֶרֶט1אמרו קצת הקדמונ' כי כנוי הוא בלשון נקיה לאבר הזכרות. אמר ריב"ג: חרט אנוש קולמוס והוא כנוי לזכרות והכתיבה הזאת כנוי למשגל. ע"כ. ונראה כי יחסו משמ' זו לחרט עפ"י לשון ערב' שאומרים חַרַט ג'אריתה, בעל אותה. אנוש למהר שלל חש בז (ישע' ח א). — ג) °כלי אומנות חד לפתוח בעץ ואבן ומתכת, כעין מפסלת, Meissel; burin; chisel: כלי כסף שמציירין בהן פרחים וצורות בחרט ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות (רש"י, שבת יח.). — ובמשמ' עט כתיבה: ועין רואה תראה בה (בציון) חזיונות נפלאים לא יתארם הציר בשרד ולא יכתבם סופר מהיר בחרט אנוש (א' מפו, אה"צ י). — ובמשמ' עט של שער שמצַירים בו בצבע, Pinsel; pinceau; Pencil: אני אינני בורא יש מאין, ציָר אנכי ובימיני חֶרֶט, את אשר אראה עין לעין, אותו אתאר על לוח בשרד (יל"ג, אל יאשם יהודה).