Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֶנֶק *, ש"ז, — שה"פ, מיתה ע"י חניקה: ארבע מיתות נמסרו לבית דין סקילה שריפה הרג וחנק (סנה' ז א). באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק (שם ט). סדר חנק כך הוא זה מושך אצלו וזה מושך אצלו (ירוש' שם ז כד ג). — °ומחלה ברחם, כמו °חניקת הרחם: מפני רוע זרע האשה בהעדרה ממשכבי זכר זה ימים וכו' יקרה להם החנק (מ' אלדבי, ש"א ד).