Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֶלְקָה I ש"נ, בכנ' חֶלְקָתִי, — חֵלֶק אדמה, שדה, Acker, Feld; champ; field, בצרוף עם שדה, חֶלְקַת שָׂדֶה: ויקן את חֶלְקַת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה (בראש' לג יט). ואת עצמות יוסף וכו' קברו בשכם בְּחֶלְקַת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור (יהוש' כד לב). ותהי שם חֶלְקַת השדה מלאה עדשים (ש"ב כג יא). השלכהו בְּחֶלְקַת שדה נבות היזרעאלי (מ"ב ט כה). ויקר מקרה חֶלְקַת השדה לבעז (רות ב ג). חֶלְקַת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי (שם ד ג). — ובלי השם שדה: והערים יהרסו וכל חֶלְקָה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה (מ"ב ג כה). וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חֶלְקָה אחת תמטר וְחֶלְקָה אשר לא תמטיר עליה תיבש (עמו' ד ז). ראו חֶלְקַת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את הַחֶלְקָה באש (ש"ב יד ל). וכל הַחֶלְקָה הטובה תכאבו באבנים (מ"ב ג יט). שא השלכהו בַּחֶלְקָה כדבר יי' (שם ט כו). רעים רבים שחתו כרמי בססו את חֶלְקָתִי נתנו את חֶלְקַת חמדתי למדבר שממה (ירמ' יב י). תקֻלל חֶלְקָתָם בארץ לא יפנה דרך כרמים (איוב כד יח).