Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חִלּוּי I *, ש"ז, – שה"פ מן חִלָּה פניו, בקשה; עשרה לשונות נקראת תפלה זעקה שועה וכו' עמידה חילוי1כך הגרסה בקצת נוסחא', וכן בילק' ואתחנן רמז תתי"א, ובנוסח' חילול. חנון זעקה (ספרי ואתחנן כו). טובה לחיָבים גמול ולא לכלוי, יחשב כקרבן מפלל וכניחוח חִלּוּי, כפופיך זקוף היותם לראשם תלוי (סליח' יום ג, אקרא בשמך). פדה דבקיך מחרץ וכלוי, פלטם מצורר ותנם לעלוי, צוה ישועות משחריך בְּחִלּוּי, צדקם בדינך מסתר וגלוי (סליח' ה' עי"ת, אזון תחן). בשכבר חלה פנינו הרב הגדול ר' יצחק והחלוי והבקשה מצדו הוא אצלנו צוואה (שו"ת ר"י לאטש נה).