Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חִיל II פ"ע, עבר חָל, עת' יָחִיל, תָּחִיל, ובהוספ' ן תְּחִילִין, יָחִילוּ, יְחִילוּן, — כמו ב. חוּל: כמו הרה תקריב ללדת תָּחִיל תזעק בחבליה (ישע' כו יז). בטרם תָּחִיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר (שם סו ז). הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תְּחִילִין (שם מה י). ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יְחִילוּן איש אל רעהו יתמהו (שם יג ח). — ובכלל רעדה: מפניו יָחִילוּ עמים (יוא' ב ו). האותי לא תיראו נאם יי' אם מפני לא תָחִילוּ (ירמ' ה כב). חִילוּ מלפניו כל הארץ (דהי"א יו ל). — והלב: לבי יָחִיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי (תהל' נה ה). — ודברים לא בע"ח: תרא אשקלון ותירא ועזה וְתָחִיל מאד (זכר' ט ה). ראוך יָחִילוּ הרים (חבק' ג י). ראוך מים יָחִילוּ אף ירגזו תהמות (תהל' עז יז). ראתה וַתָּחַל 1בקצת ספרים וַתָּחֶל. הארץ הרים כדונג נמסו מלפני יי' (שם צז ד-ה).