Historical Hebrew dictionary by Eliezer Ben-Yehuda. Digitized by Project Ben-Yehuda, served by Sefaria. Browse a snapshot of 21,999 headwords across 22 letters.
חֲתֻנָּה חתוּנה, ש"נ, מ"ר חֲתֻנּוֹת, חתוּנות, — חגיגת הנשואים בין איש ואשה, Hochzeit; noce nuptials: צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חֲתֻנָּתוֹ וביום שמחת לבו (שה"ש ג יא). — °חֲתֻנַּת תורה, יום שאדם הוא חתן תורה: ורע עלי המעשה לכמה בוערים בעם המקילים היום בתפלתם ביום חתונתם ותפלתם חטופה בהתאחרם לבא לבית הכנסת יותר מדי ואף בבה"כ בעמדם בתפלתם לא ישקוטו ולא ינוחו מחשבותם לתקן סדר שמחת חתונתם בקהל עם רעיהם (חמה"י ג, שמח' חתנים).